עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryב"ח

ב"ח, חושן משפט רמו:ו

ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 246:6

Open in the reader →

1וכתב ה"ר יונה איכא מ"ד וכו' ונראה דאיירי במיפה את כחו וכו'. הלשון מבואר דהר"י דקדק בלשון המ"ד דקאמר כיון שייפה כחו בקנין וכו' דלאיזה צורך הזכיר לישנא דיפוי כח לא הו"ל למימר אלא אבל אי כתב לו בקנין קנה דכותב דוקא קאמר אלא בע"כ דהך דכותב דלא עשאו אלא אפוטרופא מיירי במיפה את כחו דאמר תנו את כל נכסי לפלוני ואף כתובו ואפילו הכי לא קנה אלא אמרינן דלא עשאו אלא אפוטרופא ומש"ה דאין זה אלא בדלא כתב לו בקנין אבל אי כתב לו בקנין כיון שכל כך ייפה את כחו שכתב לו בקנין קנה לגמרי ולפי שקשה היא גופה מנ"ל למ"ד דתלמודא מיירי במיפה את כחו דקאמר תנו ואף כתובו דילמא לא מיירי אלא בדאמר כתבו ותנו לבני כל נכסי לפיכך קאמר הר"י ואם אמר כתבו ותנו לו כל נכסיו ואינו מייפה את כחו אפילו אפוטרופא לא עשאו וכו' וא"כ בע"כ צריך לפרש דהאי דינא לא מיירי אלא במיפה את כחו: ומ"ש ואפי' האריך בלשון וכו'. כלומר לא תימא כיון דיפוי כח דקנין מהני דקנה לגמרי א"כ כשהאריך בלשון דיפוי כח נמי קנה לגמרי ליתא דאין כל יפויים אלו אלא לשופרא דשטרי ולא דמי ליפוי כח דקנין דאלים טובא וקנה לגמרי: