ב"ח, חושן משפט רסט:ד
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 269:4
Open in the reader →1טלית שמונח חציה ע"ג עמוד שגבוה ג"ט וכו'. בפ"ק דמציעא (דף ט') ס"ל לתלמודא בפשיטות דאע"ג דיכול לנתקה כל כמה דלא נתקה לאו הגבהה היא ומש"ה צריך שהעמוד גבוה ג"ט דאם אינו גבוה ג"ט אפילו נתקה לאו הגבהה היא כיון שלא הוגבה מכחו ג"ט מן הקרקע וכ"כ התו' והרא"ש שם אלא דמ"ש רבינו דאם הטלית מונח ע"ג דף וכו' איכא למידק דמתחלה כתב ועלה מכחו ג"ט קנה ואח"כ כתב אבל לא עלה מכח הכאתו למעלה וכו' משמע דאם עלה למעלה אפי' במקצת נמי קנה והכי משמע מדברי התוס' דכתבו דדין זה נפקא לן משילהי שילוח הקן דקאמר זיל טרוף אקן דליגבינהו וליקנינהו דהתם נמי הוגבהו על ידו יותר ממה שהיה תחלה שהרי קצת מפריחים למעלה לכך קני עכ"ל אלמא דלא צריך שיעלו מכחו ג"ט וכ"כ הרא"ש בסתם דמוכח מההיא דקן דקני כיון שהוגבהו וכו' וי"ל דרבי' לא קאמר והכה בדף ועלה מכחו ג"ט אלא בדף המונח ע"ג הקרקע הילכך בעינן שיעל' מכחו ג"ט מן הקרקע דליהוי הגבהה. ומ"ש אחר זה אבל לא עלה מכח הכאתו. למעלה דאלמא דבעלה למעלה קצת קנאו היינו כשהדף גבוה ג"ט מן הקרקע כמבואר בדבריו דהשתא אפי' בעלה מכחו קצת היה מוגבה מכחו ג"ט מן הקרקע ולהכי בקן שהוא גבוה מן הקרקע דבטריף אקן דמפריחן קצת למעלה קני כיון שהוגבהו ג"ט מכחו מן הקרקע ואז אפי' נפל אח"כ לארץ כבר זכה בהם מיד כשעלו קצת מכחו אבל לא עלו כלל אלא דרך ירידה נפל מן הדף לארץ אפילו שהדף גבוה ג"ט לא קנה דהיינו דין עני המנקף בראש הזית דלא קנה אע"פ שהוגבה מכחו ג"ט כיון דלא עלה מכחו כלום וגם אין ראש האחד עדיין בידו ולא דמי לטלית שנתקו מע"ג העמוד שגבוה ג' דקנאו אע"ג דלא עלה מכחו כלל דהתם הראש האחד עדיין בידו כשהוגבה מכחו ג"ט ודו"ק: