ב"ח, חושן משפט תכה:ח
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 425:8
Open in the reader →1ומ"ש אבל הבא במחתרת בתוך שדהו וכו'. הכי משמע מדקרי ליה רודף לפי שיודע שאין אדם עומד על ממונו וכו' ואין זה אלא בביתו וגגו וחצרו וקרפיפו שבעל הבית מצוי שם. ודעת הראב"ד דאם זרחה השמש משמע פשוטו כשתזרח השמש ביום יש לו דמים דאין ספק דלא בא על עסקי נפשות ביום אלא מדכתיב עליו דרשינן אם ברור לך כשמש וכו' והך דרשה אינה אלא בבא במחתרת בלילה: ומ"ש רבינו ומטעם זה גם כן יש לומר דאפילו בלילה וכו'. כך מפורש בפירוש רש"י לשם אהך ברייתא דתני בה אין לי אלא מחתרת גגו חצירו וקרפיפו מנין תלמוד לומר ימצא הגנב מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר מחתרת מחתרתו זו היא התראתו ופירש רש"י שאין צריך התראה אחרת אלא הורגו מיד דכיון דטרח ומסר נפשיה לחתור אדעתא דהכי אתא דאי קאי לאפאי קטלינא ליה ואמרה תורה כיון דרודף הוא אין צריך התראה אלא מצילין אותו בנפשו אבל נכנס לחצרו וגגו דרך הפתח אינו הורגו עד שיתרו בו וכו' מיהו לאידך ברייתא דתני בה אם כן מה תלמוד לומר מחתרת מפני שרוב גנבים מצויין במחתרת וכדכתב הרמב"ם לפי זה אין חלוק בין בא במחתרת ובין בא דרך פתחים. ולענין הלכה יש להחמיר כדעת הראב"ד דביום אין רשאי להורגו ובלילה נמי בבא דרך פתחים אינו רשאי להורגו כהך ברייתא וכדפירש רש"י וכדכתב רבינו: