עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryב"ח

ב"ח, אבן העזר קכב:ג

ב"ח · Bach, Even HaEzer 122:3

Open in the reader →

1אמר לסופר ולעדים כתבו וחתמו ותנו לשליח וכו' שם בעא מיניה רבא מרב נחמן כתבו ותנו לשליח מהו סלוקי סליק להו או דילמא לטירחא דידהו חייש אמר ליה רבינא לרב אשי ויוליך לה מהו תיקו. ופירש רש"י קמיבעיא ליה באומר תנו לשליח שלי שמניתי וכן עשו ואבד בדרך וכו' וכמו שכתב רבינו ודקדק רבינו בדברי רש"י דמדלא פירש בהני תרתי איבעיות דאף בכתבו גט פסול ונתנו לשליח קא מיבעיא להו מי אמרינן עשו עדים שליחותן או לא אלמא דבהא פשיטא היא דלא עשו עדים שליחותן דמי קאמר להו כתובו חספא והבו לשליח אלא דוקא היכא דכתבו גט כשר ונתנו לשליח ואבדו בדרך קמיבעיא ליה ולכן כתב רבינו אבל אם כתבו גט פסול ונתנו לשליח ודאי יכולין לכתוב גט אחר ואפי' לא אמר ויוליך וכן פירש ב"י אבל הרמב"ם קשיא ליה איפכא היאך קס"ד בכתבו גט כשר ונתנו לשליח ואבד בדרך דליכתבו גט אחר הא פשיטא דעשו עדים שליחותם דכל מה שציוום גמרו ועשו ומאי קמיבעיא להו ולכן פירש דלא קמיבעיא להו אלא היכא דאחר שנתנו לשליח נמצא הגט בטל או פסול שהרי לא עשה שלוחים לגירושין אלא שיכתבו ויתנו לשליח בלבד וכו' ואסיקנא בתיקו והוי ספק מגורשת אבל בכתבו גט כשר ונתנו לשליח ואבד בדרך אם כתבו גט אחר הגט בטל ואינה מגורשת כלל אבל כשאמר לאחרים כתבו ותנו לאשתי וכתבו וחתמו ונתנו לה ונמצא הגט בטל או פסול כותבים לה גט אחר שהרי עשה אותם שלוחים לגירושין וכיון שלא נתגרשה בגט זה לא עשו שליחותם וה"ה אם כתבו גט כשר ונאבד קודם שנתנוהו לידה נמי כותבין גט אחר דלא עשו שליחותן אלא לפי שכתב לחלק בין אמר תנו לאשתי ונתנו לה ונמצא פסול ובין אמר תנו לשליח ונתנו לשליח ונמצא פסול כדפרישית לכך לא כתב אלא דין נמצא פסול אבל דין נאבד דבאשה לא עשו עדים שליחותן כשנאבד מידם קודם שנתנו לה אבל אם נאבד לאחר שנתנו לידה פשיטא דעשו שליחותם ובשליח נמי אם נאבד מידם קודם שנתנו לשליח לא עשו שליחותם וכותבין גט אחר ונותנים לשליח ואם נתנו לשליח ונאבד מיד השליח עשו שליחותם ואין כותבין גט אחר א"כ אין כאן מקום לחלק בין אשה לשליח אלא בהא איכא לחלק דבנאבד מיד האשה הוי גט מיד לאחר שקבלה הגט ובנאבד מיד השליח אין כאן גט וצריך שהבעל יחזור ויצוה לכתוב גט וחילוק זה פשוט הוא א"צ לפרשו אבל ב"י פירש דהרמב"ם לא הזכיר דין נאבד משום דילפינן ליה במכ"ש דנמצא פסול ושרא ליה מאריה דכתב היפך סברת התלמוד לרבה דנאבד עדיף מנמצא פסול והוא ז"ל עשה סניגרון לפירושו דלר"נ הוי הסברא הפוכה דלא כרבא ומי הגיד להרמב"ם דבר זה דפליגי רבא ור"נ בסברות הפוכות הלא אין רמז בסוגיא דאיכא פלוגתא בהא אלא כדפירש' הוא האמת: ואיכא לתמוה טובא על מ"ש רבינו אמר לסופר ולעדים כתבו וחתמו ותנו לשליח ונאבד מיד השליח בהא ודאי לא עשאם שלוחים וכו' הלא בתלמודא קמיבעיא ליה ואסיקנא בתיקו והוי ספק מגורשת ואינו ודאי וא"כ אמאי קאמר רבינו בהא ודאי לא עשאם שלוחים וב"י כתב דלשון רבינו מגומגם קצת וכו' ולפע"ד מגומגם הרבה וצריך אומן לתקנו ונראה לתקנו בדרך זה דרבינו ראה בפירש"י שכתב ויוליך לה מהו את"ל בהך דלא אמר אלא כתבו ותנו לשליח והם כתבו ונתנו לו ואבד דעשו שליחותם וכו' דלא היה צריך להאריך דפירושו זה הוא פשוט אלא צ"ל דרש"י נתכוין ליישב מה שקשה דכיון דבעיא קמא קמיבעיא ליה רבא מרב נחמן ולא איפשיטא ובעיא בתרא קא מיבעיא ליה רבינא מרב אשי ולא איפשיטא וביום שמת רבא נולד רב אשי א"כ קשה דהוה ליה לתלמודא לומר תיקו אבעיא קמא ולא חד תיקו אתרוייהו דלא דמי להיכא דסתמא דתלמודא קמיבעיא ליה בעיות טובא קאמר חד תיקו אכולהו דהתם נשאלו בבת אחת בבית המדרש אבל הני תרתי נשאלו בתרי זימני קשיא ודאי דהל"ל תיקו אכל חדא וחדא ומיישב רש"י דגלי לן תלמודא דלרבינא ורב אשי הוה פשיטא להו בבעיא קמא דעשו עדים שליחותן ואין יכולין לכתוב גט אחר עד שישאלו לבעל אלא היכא דאמר ויוליך לה קמיבעיא להו באת"ל והשתא ניחא הא דכתב רבינו איבעיא קמא בהא ודאי לא עשאם שלוחים וכו' ואינן יכולין לכתוב גט אחר ואם כתבו גט אחר אינה מגורשת כלל ואמר עוד אפי' אמר כתבוהו ותנוהו ליד השליח ויוליך וכו' עד ואם כתבו אחר ונתגרשה בו ה"ז ספק מגורשת כיון דבבעיא זו דוקא קאמר תלמודא תיקו והשתא לא כתב רבינו ה"ז ספק מגורשת אלא בדאמר נמי ויוליך לה ולפי זה צריך לומר דגם הרא"ש דכתב תיקו ואזלינן לחומרא לא אמר כך אלא אהך בעיא בתרא ויוליך לה מהו אלא דקשה דה"ל להרא"ש לפרש כך מדלא פי' משמע דאף אבעיא קמא קאמר הרא"ש אסיקנא בתיקו וא"כ קשה היאך יפסוק בסתם דלא כהרא"ש ולכן נראה דאיפשר לפרש דברי רבינו דלפי דכתב תחילה אמר לסופר ולעדים לכתוב הגט ולחתום וכו' דאפי' בנאבד יכולין לכתוב גט אחר לכתחילה לכן אמר דכאן דא"ל כתבו ותנו לשליח וכו' בהא ודאי אמרו דלכתחילה לא יכתבו גט אחר דלא עשאם שלוחים אלא להגיע ליד השליח ואפי' אם אמר ויוליך כו' דבודאי לכתחילה בהא נמי אין כותבין גט אחר ואם כתבו גט אחר ונתגרשה בו אינה מגורשת בין לא אמר ויוליך בין אמר ויוליך כדאסיקנא אתרוייהו בתיקו: כתב ב"י דלא אמרו הגאונים דהלכה כאת"ל אלא כשהאת"ל מפורש וכו' ולא ידענו מנ"ל הא ולפיכך איפשר לפרש בדברי הרמב"ם שלא כתב אלא בעיא דיוליך דאסיקנא עלה בתיקו ואם נמצא פסול וכתבו גט אחר ה"ל ספק מגורשת אבל היכא דלא אמר ויוליך פסק כאת"ל דעשו עדים שליחותן אפי' נמצא פסול ואם כתבו גט אחר אינה מגורשת כלל והגט בטל ובלשון ב"י כאן כתוב איפכא וז"ל איפשר למטעי ולמידק דכי לא אמר ויוליך הויא מגורשת משום דכל זמן שלא הוליך עדיין לא עשו שליחותן עכ"ל וכ"כ בכסף משנה וטעות נזדקר לפני קולמסו וצריך להגיה דכי לא אמר ויוליך לא הויא מגורשת משום דעשו עדים שליחותן: