ב"ח, אבן העזר קכז:ו
ב"ח · Bach, Even HaEzer 127:6
Open in the reader →1ומ"ש נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו או אפי' וכו' פי' נכתב ביום זה ולא נחתם עד עשרה ימים כיון דלא נכתב ונחתם ביום א' בקדימות זמן כשר הוא בשעת הדחק והרמ"ה כתב שהוא פסול אפי' בשעת הדחק ואפי' נחתם בלילה שלאחריו וכ"ש מכאן ועד ז' ימים ובסוף הסימן כתב דהרמב"ם פוסל בנכתב ביום ונחתם בלילה אפי' בעסוקים באותו ענין והרא"ש מכשיר בעסוקים באותו ענין והיינו שלא בשעת הדחק דאי בשעת הדחק אפי' אין עסוקים באותו ענין מכשיר הרא"ש כדכתב כאן וטעם מחלוקת הרא"ש והרמ"ה מביאו ב"י וקצת ק' להרא"ש דמחלק בין מוקדם גמור שנכתב בעשרה בחדש וכתב בחמש ובין נכתב ביום ונחתם בלילה ומאי שנא הא אידי ואידי מוקדם הוא וי"ל דמשמע ליה הכי מדקאמר בגמרא דר"ש לא מכשיר אלא בנכתב ביום ונחתם בלילה או אפי' מכאן ועד י' ימים אלא מטעם דמשעת כתיבה שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות מדינא א"כ לא מפסיד בעל מידי אבל בנכתב בעשרה בחדש והקדים הזמן וכתב בחמשה דתטרוף מחמשה עד עשרה שלא כדין אף לר"ש הוא פסול ואיכא למידק אמאי נחמיר טפי בנכתב ביום ונחתם בלילה לרבנן מאילו כתבו בו זמן שבוע שנה חדש שבת דכשר אפי' לכתחילה כמ"ש בסמוך משום דמהני לשבוע דקמיה שאם זינתה תיהרג אע"ג דלא אהני לפירות כדפירש"י להדיא (בסוף דף יז) ולבתריה נמי אהני לפירות דהא ה"נ מועיל לקודם יום הכתיבה שלא יוכל לחפות על ב"א דלרבנן תקנו זמן משום שמא יחפה ולא משום פירי כמו שמפורש בסוגיא וי"ל דבשבוע ושנה כיון דאהנו לקמיה שוב לא חיישינן לחפוי שהרי הכתיבה והנתינה כי הדדי נינהו כמו יומא גופא חשוב וכ"כ התוס' להדיא (בסוף דף י"ז) ומ"ש או אפי' וכו' בגמרא פליגי בה ר"ל סובר דמכאן ועד עשרה ימים חיישינן שמא פייס את אשתו בתוך כך ובא עליה והוי גט ישן ור"י אמר אפי' מכאן ועד י' ימים אי איתא דפייס קלא אית ליה למילתיה שהשכנים והשכנות שומעין תגר וקטטה שבין איש לאשתו וכאשר ישקוט ריבם הכל מרגישים והלכה כר' יוחנן והתוס' בשם ר"ת בד"ה שמא פייס פירשו שמא פייס וביטל ואמר גט שנתתי בטל הוא: