ב"ח, אבן העזר קל:כג
ב"ח · Bach, Even HaEzer 130:23
Open in the reader →1נעשה בערכאות וכו' משנה פ"ק דגיטין (דף י') כל השטרות העולים בערכאות של עכו"ם אע"פ שחותמיהם עכו"ם כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים רש"א אף אלו כשרים לא הוזכרו (בב"ה לפסול) אלא בזמן שנעשו בהדיוט (ע"י עכו"ם הדיוטות שאין דיינים) ובגמרא מפרש דטעמא דר"ש דמכשיר בחותמיהם גוים אע"ג דלאו בני כריתות נינהו ולאו בני עדות נינהו ולאו בני שליחות נינהו ועוד דבעי לשמה ועכו"ם מדעתיה דנפשיה קא עביד משום דעידי מסירה כרתי כר"א ואע"ג דמודה ר"א במזוייף מתוכו דפסול מדרבנן כמו שפירש רש"י ריש (דף י"א) דלמא אתי למימסרה לגט באפייהו ומיסמך עלייהו הכא ר"ש קאמר בשמות מובהקין דעכו"ם לא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתא דתו לא אתו למיסמך עלייהו דמידע ידעי דעכו"ם הן ומיהו דוקא כשכתבו ישראל דבעינן שיכתוב לשמה ועכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד וכיון דרבנן פליגי עלייהו הלכתא כותייהו ואפ"ה פסול דגזירה בשמות מובהקים אטו שאינן מובהקים כך פסק הרא"ש (דף צ"ח ע"ב) דלא כהראב"ד דפסק כר"ש וטעמו וטעם ר"ח מפורש בדברי הרא"ש לשם. והך פי' רש"י דילמא אתו למימסרה לגט באפייהו כתבו הרשב"א בפרק קמא (דף ג') בד"ה ולענין עידי מסירה וכו' בשם התוס' והקשה דאטו כי קיימי קמן מי לא ידעינן בהו דעכו"ם נינהו והיאך נסמוך למימסר קמייהו בלא עידי מסירה ופי' הוא דה"ק שאם הלכו להם עידי מסירה ויצא עליו עוררין דבשמות שאינן מובהקין אפשר דיתקיים בחותמיו ויצא מידי מזוייף ואמרינן בודאי כמצותו ניתן לידה בעידי מסירה ואין להקשות דמאן דמסהיד אחתימות ידייהו יסהיד עלייהו נמי דעכו"ם נינהו ולא אתו למיסמך עלייהו דאיכא למימר דלמא מקיימינן להו בשני שטרות ר"ל שתי שדות של מכר שאוכלים בעליהם בשופי וכו':