ב"ח, אבן העזר קל:ט
ב"ח · Bach, Even HaEzer 130:9
Open in the reader →1חמשה שכתבו ה' גיטין וכולי משנה בהמגרש סוף (דף פ"ו) חמשה שכתבו כלל בתוך הגט וכו' ובגמרא פליגי בה ר"י וריש לקיש ר"י אמר זמן אחד לכולן זהו כלל וכולן כשרין זמן לכ"א ואחת זהו טופס והתחתון לבד כשר אבל עליונים פסולין שמא לא העידו אלא על האחרון ריש לקיש אמר אפי' זמן אחד לכולן נמי הוה טופס אלא היכי דמי כלל דכתב אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית ואקשינן לר"ל נמצאו שתי נשים מתגרשות בגט אחד והתורה אמרה וכתב לה ולא לה ולחבירתה ומשני דהדר כתב פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית ופסקו הפוסקים כרבי יוחנן ונראה מדברי רבינו דלאחר שכתב בגט על הראשון פלוני גירש פלונית מסיים כל ענין הגט דהיינו שכותב וכן אמר לה צביתי ברעות נפשי ופטרית וכולי יתיכי ליכי וכולי עד ודן די יהוי ליכי מינאי וכולי ואח"כ כותב ופלוני גירש את פלונית וכן אמר לה צביתי וכולי כל ענין הגט כמו שכתב על הראשון וכן כותב על השלישי ועל השני ועל החמישי כל ענין הגט. ומ"ש רבינו וכן אמר כל חד לאשתו וכולי רצונו לומר וכן אחר כל פעם שמזכיר גירש פלוני לפלונית כתב שאמר לאשתו כן כל ענין הגט וכתב ב"י שזהו דעת הרמ"ה שכתב רבינו בסמוך דצריך לסיים על כ"א וא' עניינו של גט כדפרישית לעיל דאם לא כן הוי שתי נשים בגט א' וכל הגיטין פסולין וכל זה פשוט בדברי רבינו ונראה דמה שהביאו לרבינו לפרש כך הוא לשון המשנה דברישא תני כולן כשרין דר"ל כל החמשה גיטין כשרין אלמא דכלל לא הוי אלא בכותב חמשה גיטין ממש דעל כל אחד ואחד כותב כל ענין הגט ולכן התחיל רבינו דיבורו ואמר חמשה שכתבו חמשה גיטין וכו' דלא הוי כלל שיהיו כולן כשרים אלא בכותב כל ענין הגט לכ"א דאם לא כן הוי שתי נשים מתגרשות בגט אחד אבל הרמב"ם כתב וזה לשונו ה' שכתבו גט אחד לה' נשותיהם וכו' דמשמע שלא כתבו אלא גט אחד לכולן דהיינו שכתבו בכך וכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וכך הזכיר כל החמשה ביחד ואחר כך כותב וכך אמר כל אחד לאשתו צביתי ברעות נפשי ופטרית וכו' יתיכי ליכי וכו' עד ודן די יהוי ליכי מנאי וכו' ושני עדים חותמין מלמטה ה"ז גט כשר וב"י כתב דגם דברי הרמב"ם אפשר להתפרש בדרך זה שכתב רבינו ואינו נראה כן מלשונו אלא כדפרישית דאפי' דלא כתב אלא טופס אחד נמי הגט כשר להרמב"ם אבל לרבינו הגט פסול דהוי ב' נשים בגט א' כמ"ש הרמ"ה והכי נקטינן: כתב ב"י דהרמב"ם פסק כרבי יוחנן דאמר זמן אחד לכולן זהו כלל פסק ג"כ כר"ל בדכתב אנו פלוני ופלוני גירשנו פלונית ופלונית אם חזר ופירש אח"כ בגט פלוני מגרש לפלונית ופלוני לפלונית הוי נמי כלל וכולן כשרים דרבי יוחנן נמי מודה לר"ל דזהו כלל אלא דמיקל טפי וכ"כ רבינו אבל הרשב"א כתב והרי"ף לא פסק כר"ל והשיג ב"י ואמר ולא הבנתי דבריו דדילמא אע"ג דס"ל לר"י כוותיה במאי דקרי איהי כלל משום דלא ס"ל כוותיה במאי דקרי איהי טופס לא פסק כוותיה וצ"ע ושגגה יצאה מלפני השליט ב"י דהרשב"א לא היה כוונתו לומר שיהא הרי"ף פוסק בסתם כריש לקיש דכיון דפסק כר' יוחנן היאך יפסוק כריש לקיש ויהא מזכה שטרא לבי תרי אלא רצונו לומר דהו"ל להרי"ף למיפסל כריש לקיש בהא מילתא לחוד דהיינו דהא נמי הוי כלל וכולן כשרים כיון דהדר פסקינהו וקאמר פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית מדלא קאמר הרי"ף הכי אלא פסק בסתם כרבי יוחנן ולא פסק כל עיקר כריש לקיש משמע דסבירא ליה להרי"ף דר' יוחנן פליג אריש לקיש אף במאי דקאמר בדהדר פסקינהו דהו"ל כלל אלא הו"ל שתי נשים בגט אחד וכולן פסולין ופשוט הוא דזאת היתה דעת הרשב"א והכי נקטינן להחמיר באיסור ערוה החמורה: וכתב הרמב"ם ותנתן וכו' ולמאי דבעינן למיכתב וכו' ע"ל בסי' קל"ג ושם נתבאר וע"ל במ"ש ריש סי' קכ"ד: