ב"ח, אבן העזר קסד:ד
ב"ח · Bach, Even HaEzer 164:4
Open in the reader →1הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת מפרישין אותה ממנו ואם הפילה יחזור ויקיים משנה וגמ' ר"פ החולץ ובנ"י לשם כתוב שהקשו למה לא קנסו חכמים שיוציא בגט (ובחליצה) כי היכי דקנסו בנשא מעוברת חבירו כדלעיל בסימן י"ג ותירצו דכיון שלא הוכר עוברה וסבור היה לעשות מצוה לא רצו לקונסו ומיהו אם הוכר עוברה כתבו הריטב"א ורבותיו ז"ל דבהא ודאי קנסינן ליה להוציא בחליצה (ובגט) ואף ע"פ שאין הולד של קיימא עכ"ל מיהו לפי מ"ש הרא"ש בהא דיוציא מעוברת חבירו שהוא כדי שלא יבא עליה א"כ הכא דאיסורא דאורייתא קעביד אם יבא עליה ל"ח שיבא עליה ולא בעיא גיטא אלא הפרשה בעלמא כמ"ש הרא"ש לשם ר"פ החולץ (סוף דף קל"ג) ול"ק מידי מיהו נראה דבהוכר עוברה וכנסה מודה גם הרא"ש דלא סגי בהפרשה אלא צריך שיוציא בגט ובחליצה כיון דהוכר עוברה וכנסה א"כ אינו חושש לאיסור דאורייתא ויבא עליה והכי נקטינן דבהוכר עוברה וכנסה דאסור לקיימה אלא יוציא לכל הדיעות ודו"ק: