ב"ח, אבן העזר כו:ג
ב"ח · Bach, Even HaEzer 26:3
Open in the reader →1ומ"ש הרא"ש אלא ב"ד כופין אותו לפי שבועל נדה לא היה צריך לזה אלא לפי שהשאלה לא היתה אלא אם יכולין בני משפחתה למחות לפי שהוא פגם להם שתהיה פלגשו כמבואר בתשובתו כלל ל"ב סימן י"ג ומשמע דס"ל לשואלים דאם בני משפחתה אין חוששין למחות גם הב"ד אין להם למחות על כן הורהו להם הרא"ש ואמר דליתא אלא ל"מ דבני משפחתה יכולין למחות וכו' אלא אפילו לא היו מוחין בני משפחתה אפ"ה הב"ד כופין אותו להוציאה מביתו משו' שבועל נדה והשתא מ"ש רבינו וכ"כ הרא"ש אינו אלא מפני שכתב בתחלת דבריו ל"מ שבני משפחתה יכולין למחות וכו' דאלמא דמשום איסור פלגש בלא קידושין דהויא לה זונה דהוי פגם למשפחה יכולין למחות אפילו לא היה שם חששא דאיסור נדה וכן כתב רבינו בסימן ל"ז וז"ל והתוספות כתבו שאינן קידושין ואפילו מיאון אינה צריכה ומכל מקום אין לאוסרה עליו משום דתחשב כפנויה ועומדת אצלו בזנות כיון דדרך קידושין ונשואין היא אצלו עכ"ל והוא מדברי הרא"ש בפרק האיש מקדש אלמא להדיא דאעפ"י דמיוחדת היא לו ואין בה משום בועל נדה דאינה בושה מלטבול אפ"ה היא נחשבת אצלו כזונה אם לא היה דרך קידושין ונשואין זו היא דעת רבינו והרא"ש והרמב"ם אבל הראב"ד השיג עליו ואמר דאם יחדה אליו אין בה איסור זונה כלל וכך היא דעת הרמב"ן וגורס בגמרא פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין כמבואר בדבריו בהשגותיו למנין המצות בעיקר החמישי וכ"כ בפי' התורה סוף סדר חיי שרה גם בסוף ספר אבודרהם הביא תשובת הרמב"ן שכתב כן ועיין בסוף תשובת הרמב"ן וכך נראה שסובר ר"ת דפלגשים בלא כתובה ובלא קידושין כדכתבו התוספות רפ"ק דגיטין והכי משמע מפשטא דברייתא שהביא הסמ"ג לאוין פ"ה וכבר הארכתי בזה בס"ד בפסק ארוך: