ב"ח, אבן העזר מו:יד
ב"ח · Bach, Even HaEzer 46:14
Open in the reader →1שאלה לא"א הרא"ש וכו' נראה ודאי דהענין היה שהוחזק הקול בב"ד דבאו שנים ואמרו שמעון בא לבתו של ראובן ונתן לה קידושין בשליחות לוי שהרי אין צריך עדות במינוי השליחות אע"פ שלאחר כך התפרסם ונתברר שמעולם לא עשאו לוי לשמעון שליח לקדש אפ"ה אין לבטל הקול וכמ"ש הרמ"ה דאע"פ שנתברר שהיה האמתלא מעיקרא אינה מבטלת הקול כיון שלא יצאה עם הקול ממש. הב"י הביא תשובת הרא"ש דכתוב בה שאפילו האשה היתה מודה שקבלה קידושין מאחר לאו כל כמינה לאסור עצמה על אותו שקדשה כבר ולא היה בה שום איסור אם היה בא עליה אלא דהוה אמרינן דשויתה לעצמה חתיכה דאיסורא ויוציאנה בגט בלא כתובה עכ"ל השיג ע"ז ב"י מעובדא דיהודית דביתהו דר' חייא דה"ל צער לידה א"ל אם קביל ביך אביך קידושי כי זוטרת א"ל לאו כל כמינה דאימיך דאסרה ליך עילואי ואפשר דיש לחלק בין כשהיא עצמה מודה לכשאומרת כן בשם אחרים עכ"ל ואיכא לתמוה דבסוף סי' מ"ח מבואר דאפילו האשה עצמה לאו כל כמינה ותו דאם כן כל אשה תאסור עצמה על בעלה בכה"ג ותו דאפילו באומרת לבעלה טמאה אני לך אינה נאמנת שמא עיניה נתנה באחר כ"ש כשאומרת נתקדשה לאחר דאינה נאמנת אלא צ"ל דשאני הכא דאיכא קצת קול מעיקרא דנתקדשה מאחר ולפיכך כתב הרא"ש בזו דאם היתה מודה אף לאחר שקדשה הראשון אמרינן לה דשוית נפשך חתיכה דאיסורא ותצא בלא כתובה וכך פסק בהגהות ש"ע: