ב"ח, אבן העזר מו:ח
ב"ח · Bach, Even HaEzer 46:8
Open in the reader →1נתברר אח"כ ע"י אותם שהוציאו קול שהוא שקר מבטלין אותו שם נחלקו אמוראי ואתרוותא דנהיגי הכי והכי ופסק הרא"ש על שם מהר"ם דהלכה כרב באיסורי וכדנהגו בסורא לבטל את הקול ורש"י פי' בפירוש שני דהיינו כשחזרו אותן פלוני ופלוני ממ ה ואמרו להד"ם וכך פי' התוספות והר"ן אבל הרא"ש הביא פירש"י בלשונו שכתב שני פירושים ואח"כ כתב ולפי' צורתא דשמעתא דפליגי בביטול קול מיירי בקול שיצא בלי שובר ואמתלא ונתחזק בב"ד ושוב נתברר לב"ד על ידי אותם שהוציאו הקול שהוא שקר ואין בדבר אלא חשד ורינון שירננו על ב"ד שמתירים אשת איש וכו' עכ"ל נראה דס"ל דלאו דוקא דבעינן שיבואו השנים שתלו בהן הקול ממ"ה ויאמרו להד"ם אלא אפילו לא באו ממ"ה אלא שאותן שהוציאו הקול הם עצמם חוזרין בהם בפירוש דאיכא רינון טובא דמאי חזית דסמכת אהני דברים סמוך אדברים הראשונים א"נ שלא חזרו בפירוש אלא שמתוך חקירות ודרישות נתפסים בדבריהם ולמדין מתוך דבריהם בירור גמור שהקול שהוציאו הוא שקר ואפ"ה הואיל ואינו אלא חשד ורינון מבטלינן קלא ואחריו נמשך רבינו שכתב נתברר אח"כ ע"י אותם שהוציאו קול שהוא שקר מבטלין אותו פי' דאפילו בכה"ג מבטליו אותו ואין צ"ל אם חזרו אותן פלוני ופלוני ממ"ה ואמרו להד"ם דפשיטא דמבטלין אותו: כתב הרא"ש בתשובה כלל ל"ה סי' ו' מביאו ב"י כאן גם הביאו לעיל סוף סי' ל' ורבינו כתבו בקיצור תחלת סי' מ"ב על אחד שנתן קידושין לאשה והיא סבורה שנתן לה בפרעון החוב וכששמעה כך השליכה המעות מידה וצעקה דאין כאן בית מיחוש דאפילו קול של קידושין לא יצא לה בעיר שהרי יצא שוברו עמו ולא מיקרי קול אלא פלוני שמע מפלוני וכו' והלכו להם למ"ה דהאי קול לית ליה אמתלא כיון דליתנהו עידי קמן דלישיילינהו דסברי אינשי קושטא קאמרי אבל הכא שהעדים לפנינו קול ושוברו עמו והכי נקטינן ומעשים כמה פעמים שכשנעשה מעשה קידושין ויצא קול בעיר פלונית נתקדשה לפלוני ועיינו ביה רבנן ושולחים לגדולים אשר בארץ המה ויסכימו שאין ממש בקידושין דנישאת בלא גט דאפילו למ"ד לא מבטלינן קלא ליכא למימר דכיון שהוחזק הקול בב"ד ע"י שנים הראשונים תו לא מבטלינן קלא אלא כיון דב"ד עומדים כל שעה לחקור ולדרוש אם לבסוף נתברר ששקר היה בטל הקול דפשיטא דא"צ שיעידו העדים כל העדות בבת אחת ואצ"ל אם כפי הדין אין במעשה הקידושין ממש דפשיטא דלא חיישינן לקול שיוצא דאין כאן חשד ורינון כדאמרינן בגמרא מימר אמרי עיינו ביה רבנן בקידושי ולא הוה בהו ש"פ א"נ קידושי קטן הוו: כתב ב"י ונראה שעכשיו בסתם מקומות אין מבטלין את הקול בשום מקום אפילו באו פלוני ופלוני. ואמרו להד"ם ולפיכך לא כתבה הרי"ף בהלכותיו ונראה שכך הוא דעת הרמב"ם שגם הוא לא כתבה בפ"ט עכ"ל והא דכתב רבינו בסמוך בשם הרמב"ם דאם הב"ד סומכין על האמתלא לא הוחזקה מקודשת יש לחלק דבדאיכא אמתלא שסומכין עליו הב"ד ליכא רינון שמרננין על הב"ד שמתירין אשת איש אבל בדליכא אמתלא איכא רינון וזה נראה היפך מסברת הרמ"ה שהביא רבינו בסמוך: