ב"ח, אבן העזר מז:ב
ב"ח · Bach, Even HaEzer 47:2
Open in the reader →1ומ"ש אחד אומר נתקדשה וכו' שם אוקימתא דאביי תרגמה בע"א עד אומר נתקדשה ועד אומר לא נתקדשה ה"ז לא תנשא ואם נשאת לא תצא וכתבו התוספות דאפי' ליכא אלא ההוא דאמר נתקדשה לא תצא דאין דבר שבערוה פחות משנים עכ"ל ונראה דלמאי דמפרשים התוס' אח"כ דמיירי דזרק לה הקידושין וכו' ניחא דאתא לאורויי דיוקא דדוקא בזרק לה קידושין וכו' התם הוא דבעד אחד אומר קרוב לו ובעד אחד אומר קרוב לה לא תצא ולכתחילה לא תינשא דכיון דודאי זרק לה קידושין לית לן למימר אוקמה אחזקה להתירה לכתחילה אבל בדלא זרק לה אלא אחד אומר נתקדשה ואחד אומר שלא היה בה ספק קידושין תנשא לכתחילה וז"ש רבינו אחד אומר נתקדשה וכו' תנשא לכתחילה דמדברי התוס' למד כך כדפי' ואע"ג דבע"א אומר מת וע"א אומר לא מת דינו כשתים אומרות מת ושתים אומרות לא מת כדלעיל בסימן י"ז שאני התם דבחזקת אשת איש קיימא אבל הכא בחזקת פנויה קיימא ע"ש: כתב הרב המגיד פ"ט ע"ש הראב"ד והרמב"ן והרשב"א דבאחד אומר קרוב לו וא' אומר קרוב לה והאשה מכחשת העד תנשא לכתחילה ואם אינה מכחשת אלא שותקת לא תנשא לכתחילה ואין כן דעת הרמב"ם אלא ס"ל כשהעד מסייע לאשה גרע טפי דלא תנשא לכתחילה וכשאין עד מסייע לה אלא היא בעצמה מכחשת את העד שמעיד עליה שנתקדשה תנשא לכתחילה ועיין בב"י: