ב"ח, אבן העזר סט:ה
ב"ח · Bach, Even HaEzer 69:5
Open in the reader →1ומ"ש ור"ח ור"י כתבו דאפילו התנה קודם שנשאה שלא יירשנה תנאו בטל טעמא דס"ל דהילכתא כרשב"ג דמתני' ר"פ הכותב דמוקמינן בכותב לה ועודה ארוסה וקאמר רשב"ג דאם מתה יירשנה וכן פסק רב האי גאון בשער ד' וכן פסק בעל העיטור עיין במרדכי ר"פ הכותב ובהגהות מרדכי לשם והקשה במרדכי לשם דהא קיי"ל בשאר וכסות דתנאי קיים אע"פ שהוא דאורייתא כיון שהוא דבר שבממון והוא דידע דניחול והכא בירושת הבעל ידע דמחיל דמסתמא ידע שיש לו לירש את אשתו ואפ"ה פסק ר"ח דתנאו בטל ותירץ ר"ת דשאני התם מאחר דמדאורייתא יורשה מה מועיל שהוא אומר איני יורשה מ"מ ירושה קמיה נפלה ודמי לירושת בן את אביו אם מתנה בו שלא לירש את אביו לא אמר כלום אבל בשאר כסות ועונה שיש לו ליתן לה מהני תנאיה עכ"ל והאי לישנא שכתב מאחר דמדאורייתא יורשה לאו דוקא הוא אלא כלומר כיון דמן הדין יורשה בתקנת חכמים ויותר נראה דר"ת ס"ל כהראב"ד בהשגות פי"ב דאישות דירושת הבעל דאורייתא ויתבאר לקמן בסוף סי' צ"ב בס"ד עוד תירץ בהגהות מרדכי דכתובות על קושיא זו בשם העיטור דהא דקי"ל בדבר שבממון תנאו קיים היינו דוקא במידי דהוה דאורייתא אבל בירושת הבעל דרבנן עשו חכמים חזוק לדבריהם יותר משל תורה ולפיכך תנאו בטל ואית דמפרשי הא דאם מתה יירשנה לא ידע דאחיל הוא דהא לא ידע אי מיית ברישא ובעלמא תנאו קיים ול"ק הילכתא אהילכתא עכ"ל ב"ה: ועוד מצאתי שכתב רבינו יהודא דר"ת גופיה הקשה קושיא זו ותירץ דכל זמן שמתנה עמו הוי כמו שאם מכרה ונתנה דקיים אבל ירושה דלאחר מיתה הוא ואז אינה שלה בהא לא מצי אתני כלל ע"כ: