ב"ח, אבן העזר עט:ג
ב"ח · Bach, Even HaEzer 79:3
Open in the reader →1לשון הרמב"ם וכו' נראה דהביא לשון הרמב"ם דמדבריו משמע דאפילו באין החולי ארוך מצי א"ל הא גיטך וכו' והספרי אסמכתא בעלמא היא ללמד שאין ראוי לעשות כן אבל מדינא יכול לומר לה הא גיטיך וכו' אפי' אין החולי ארוך ואפילו מוטלת על המטה כנ"ל מדברי רבינו שכתב דין חולי ארוך תחלה ואח"כ הביא לשון הרמב"ם אלמא דדין חולי ארוך לא כתבו הרמב"ם אבל בנוסחי דידן ברמב"ם כתב וז"ל האשה שחלתה חייב לרפאות אותה עד שתבריא ראה שהחולי ארוך ויפסיד ממון הרבה לרפואה וא"ל הרי כתובתיך מונחת או רפאי עצמך מכתובתיך או הריני מגרשיך ונותן כתובה והולך שומעין לו ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ עכ"ל ואיכא לתמוה מה נפשך אם הוא מפרש דמתני' בחולי ארוך וספרי בחולי שאינו ארוך א"כ מניין לו שאין ראוי לעשות כן מפני ד"א ואם היה מפרש דמתני' דינא תנן והספרי אסמכתא מפני שאין ראוי לעשות כן מפני ד"א א"כ מנ"ל לחלק בין חולי ארוך לאינו ארוך וי"ל דודאי הרמב"ם מפרש דמתניתין בחולי ארוך והספרי בחולי שאינו ארוך אלא דמ"מ כיון דאפילו ביפת תואר חזינן דהחמירה התורה באינו ארוך דימתין שלא לשלחה עד שתתרפא מסתברא דבאשתו אפילו בחולי ארוך אין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ דאל"כ מאי עדיפותא דבת ישראל מיפת תואר וכתב מהרש"ל דכל זה לדינא דגמרא אבל לדידן דנהגינן שלא לגרש אשה בע"כ מתקנת ר"ג מ"ה לא מצי א"ל כלל הא גיטך וכו' ואפילו בחולי ארוך ואפילו אינה מוטלת על המטה: כתב בשלטי הגבורים ע"ש ר"י אחרון ז"ל שאם אין הבעל רוצה לרפאות את אשתו וגם אינו רוצה לגרשה מפני שבדעתו ליורשה כופין אותו שיתן משלו כל הצריך לרפואתה או יגרשנה ויתן לה כל כתובתה משלם ואם לותה מאחרים לצורך רפואתה עד שלא יגרשה בעלה חייב ליתן הכל משלו עכ"ל: