ב"ח, אבן העזר צח:ה
ב"ח · Bach, Even HaEzer 98:5
Open in the reader →1אבל לאפוטרופא שנעשת בחיי בעלה מועיל שאפילו ע"י גלגול אין יכולין להשביעה כתב ב"י כלומר דאילו בלא גלגול אפילו לא פטרה אין עליה שום שבועה לדעת הרא"ש שפסק כר"ש דכל זמן שאינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעין אותה עכ"ל ואיכא לתמוה על פירושו הלא כל מ"ש רבי' בסימן זה מתחלה ועד סוף אינו מדבר אלא בתובעת כתובתה אימתי היא פטורה משבועה כשכתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' וכל חלוקי דין זה אבל דברי רבינו הם מבוארים באשיר"י (דף ק"מ סוף ע"א) על משנת הלכה מקבר בעלה וכולי ואם נעשית אפוטרופא יורשין משביעין אותה להבא ואין משביעין אותה לשעבר ופירש"י דלשעבר היינו האפוטרופסת שנעשית בחיי בעלה אין היורשין יכולין להשביעה כיון שפטרה מן השבועה והקשו חכמי פרובינצ"א למה חזר ושנאה הא תנא ליה רישא ותירץ מהר"ש מנרבונ"א דקי"ל דאפילו על ידי גלגול אין משביעין אותה ואע"ג דתנן השותפין והאפוטרופסין והאריסים שחלקו אין להם שבועה זה על זה דכיון שלא תבעו שבועה בשעת חלוקה מחלו זה לזה ואפ"ה קתני נתחייב לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל שאני הכא דפטרה בפירוש ורב האי ז"ל כתב דאיירי כשלא פטרה הבעל משבועה אפ"ה אין היורשין משביעין אותה על אפוטרופא שנעשית בחיי בעלה דכיון דלא השביעה הבעל בחייו מחל לה השבועה ופירוש רש"י עיקר וכן מוכח בתוספתא עד כאן לשונו ועל פי פירש"י ויישוב של מהר"ש מנרבונ"א כתב רבינו דהפיטור מועיל שאין היורשין יכולין להשביעה אפי' על ידי גלגול כיון דפטרה בפירוש דאילו פרע לה הכתובה ולא תבע ממנה השבועה לא היו יכולין לא הוא ולא יורשיו להשביעה דמסתמא מחל לה השבועה כדין האפוטרופסין שחלקו אבל על ידי גלגול היה יכול להשביעה אבל כיון שפטרה בפירוש אין משביעין אותה אפי' על ידי גלגול אבל רב אלפס היה מפרש דסיפא אשמועינן דאפי' לא פטרה אין היורשין משביעין על אפוטרופסת דלשעבר שנעשית בחיי בעלה דכיון דלא השביעה הבעל בחייו מחל לה השבועה וזהו כמ"ש הרא"ש ע"ש רבי' האי ואע"ג דבפסקי הרי"ף לא נמצאו דברים אלו הנה כבר כתב הר"ן דהרמב"ן מצא כך בתשובה להרי"ף וכך כתב בעל העיטור ולפעד"נ דבאשיר"י צריך להגיה ורב אלפס ז"ל במקום רב האי דאם לא כן לא היה נמנע רבינו ז"ל מלכתבו גם ע"ש רבינו האי כמ"ש הרא"ש אביו אלא ט"ס הוא ומ"ש ולא נהירא לא"א הרא"ש הוא ממ"ש ופירש"י עיקר והב"י כתב שבפסקי הרי"ף הכי משמע מדכתב הא דרב יהודה אמר רב אנן אסיפא מתנינן לה אם כן הא דאין משביעין אותה על לשעבר לא מטעם פיטור שפטרה הבעל דאי הוית ידעה וכולי ותימה הלא ודאי איכא לפרש הא דקאמר דאין היורשים משביעין אותה על לשעבר היינו נמי בדכתב לה הבעל לפוטרה לאחר שכבר נעשית אפוטרופסת שלו אבל ודאי דלכ"ע אין מועיל הפיטור בשעת נישואין על האפוטרופסת שנעשה לאחר הנישואין כדפי' לעיל סעיף ב' ודלא כדמשמע מדברי הרא"ש גם מה שאמר ב"י ומ"מ ק"ל דה"ל לרבינו לכתוב לעיל בסימן זה דלרב אלפס אף על פי שפטרה וכו' עכ"ל אין כאן קושיא כלל ואין ספק שתקפה על הרב ב"י משנתו כשכתב כל זה ומ"מ צריך עיון לרב אלפס כשלא פטרה דאין היורשים משביעין אותה על אפוטרופא שנעשית בחיי בעלה שמא על ידי גלגול משביעין אותה דלא עדיפא מאפוטרופסין דעלמא דמשביעין אותה על ידי גלגול אף על פי שחלקו בסתם כיון שלא פטרו בפירוש וכשפטרו בפירוש אין יכולין עוד לגלגל וכמ"ש בח"מ סי' צ"ג סעיף י"ג ע"ש בעל העיטור גם צ"ע בדין פגמה כתובתה בחיי בעלה ואח"כ מת אם דינה לענין שבועת היורשים כדין אפוטרופא שנעשה בחיי בעלה להרי"ף כדאית ליה ולהרא"ש כדאית ליה והא דהביא רבינו מחלוקת זו דרב אלפס והרא"ש בפי' דברי תנא קמא נפקא מינה לרב אלפס ודעימיה דפסקו הלכה כת"ק אבל להרא"ש גופיה ליכא נפקותא כמ"ש בסמוך דהלכה כאבא שאול דלא מהני פיטור לגבי יורשים אפי' פירש לי ליורשי דלפי זה היורשים משביעין אותה אפי' על האפוטרופסת שנעשית בחיי בעלה וכך כתב המרדכי בפרק הכותב והגהת מיימונית פי"ו דאישות בשם ר"ח: