ב"ח, אורח חיים קמד:ב

1אין קורין לאדם א' בשני ס"ת וכו' בפ' בא לו פריך אמאי קורא ובעשור שבחומש הפקודים על פה נייתי ספר תורה אחרינא ונקרי א"ר הונא בר יהודה משום פגמו של ראשון ופריך ומי חיישינן לפגמא והאר"י נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין ג' ס"ת וקורא באחד בעניינו של יום ואחד של ראש חודש וא' של חנוכה ומשני ג' גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא ונראה דרבינו דכתב אבל שלשה גברי וכו' לאו דוקא שלשה דה"ה תרי גברי בתרי ספרי נמי לא הוי פגמא אלא כיון דבגמרא פריך מר"ח טבת דאיכא תלתא גברי להכי משני וקאמר תלתא גברי וכו' ולאו דוקא תלתא וכו' וכ"כ הרמב"ם ספ"י דה' תפלה וז"ל אם יצטרכו לקרות ב' ענינים מוציאין ב' ס"ת ולא יקרא איש אחד ענין אחד בשתי תורות שמא יאמרו ס"ת ראשון פגום היה ולפיכך קורא בשני עכ"ל ואיכא למידק מפני מה כתב הרמב"ם דלא יקרא ענין אחד בב' תורות דמשמע ב' עניינים שפיר דמי והלא אף בב' ענינים איכא משום פגמו של ראשון ועוד דה"ל לשנויי בפרק בא לו שאני ר"ח טבת דתלתא ענייני נינהו אלמא דחד גברא בתרי ספרי אסור לקרות בין בחד עניינא בין בתרי ענייני והא דכתב הרמב"ם ענין אחד היינו משום דחד גברא בתרי ענייני אסור אפילו בחד ספרא כדי שלא יגיע לידי טעות בהוראה ולא שרי אלא בחד עניינא לכך אמר דבתרי ספרי אפילו בחד עניינא אסור משום פגמו של ראשון וכ"כ בכסף משנה ואיכא לתמוה דמשמע דבר"ח טבת שחל להיות בשבת לא קא שרי תלמודא אלא בתלתא גברי אלמא דאף מי שקרא בענינו של יום אינו קורא בשל מפטיר דהיינו של חנוכה משום פגמו של ראשון והרי אנו רואין נוהגים דמי שקרא בתורה עולה להפטרה בס"ת שנייה ונראה דלאו מנהג הגון הוא ויש למחות על ידן מיהו בס"ת אחת כגון בכל שבתות השנה שפיר דמי דמי שעלה למנין הקרואים יכול לעלות להפטרה בס"ת אחת אע"פ שקורא בשני עניינים אין כאן משום חששא דטירוף הדעת כיון שאינו קורא בדילוג. כתב ה"ר ירוחם הא דאין גוללין ס"ת בציבור היה בימיהם שהיה עומד ס"ת חוץ מהבית שמתפללים אבל בזמן הזה אין חשש עכ"ל נראה דטעמו דכיון דהיה עומד ס"ת במקום אחר והיו צריכין להמתין עד שינטל ס"ת להצניעו במקום אחר ולילך אחריו ללוותו כדלקמן בסי' קמ"ח קמ"ט הקפידו שלא לגלול בציבור שלא להטריח על הציבור להתעכב עוד יותר בשביל גלילתו דס"ת אבל בזמן הזה אין זה לבדו עכבה יתירה ולא טורח כלל ובזה התיישב מה שהיה ק' לב"י ע"ש: