ב"ח, אורח חיים רפא:ג
ב"ח · Bach, Orach Chayim 281:3
Open in the reader →1ובאשכנז אין אומרים מזמור לתודה וכו' ואינו טעם של עיקר וכו' כאן קיצר מפני שסמך על מ"ש בסימן נ"א דליכא למיחש דילמא אתי להקריבהי וכו' ע"ש וא"כ דעת רבינו כיון דליכא חששא דאתו למיטעי ונתקנה משום דארז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה על כן א"צ למנעו. כתב ב"י בשם שבולי לקט חמדת ימים אותו קראת י"מ מדכתיב ויכל והוא מלשון כלתה נפשי וי"מ לא שהשבת נקרא כך וכו' אבל במדבר רבה ריש פ' עשירית איתא להדיא שהשבת נקרא כך וז"ל שוקיו עמודי שש שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו כמה דתימא ועלי תשוקתו ומנין שכן הוא אומר שנאמר ויכלו השמים וגומר ואין ויכל אלא לשון תאוה שנאמר נכספה וגם כלתה נפשי וגו' פי' מניין שכך אמר הכתוב בשום מקום ומשיב שנאמר ויכלו וגו' פי' קרא דויכל אלהים ביום השביעי קא דריש דאינו כמשמעו דא"כ הוא סותר לקרא דוישבות אלא האי ויכל לשון תאוה הוא והיינו דקאמר חמדת ימים אותו קראת אבל קרא דויכלו השמים הוא כמשמעו וכתרגומו ואשתכללו ומ"ש בספרי הדפוס ואין ויכלו אלא לשון תאוה ט"ס הוא וצ"ל אין ויכל אלא לשון תאוה וכו' וכדפי' וכל בו (דף מ') כתב דנמצא בתרגום ירושלמי על ויכל דתרגם וחמיד: