ב"ח, אורח חיים שסד:ה
ב"ח · Bach, Orach Chayim 364:5
Open in the reader →1ומ"ש בשם הרמב"ם דא"צ לנעול בלילה וכו' טעמו משום דבתר הכי קאמרינן איבעיא להו לחנניא אליבא דב"ה דבמבואות המפולשים לר"ה צריך דלת מכאן ולחי וקורה מכאן צריך לנעול או א"צ לנעול ואסיקנא דצריך לפנות העפר כדי שיהא ראוי לנעול אע"פ שאין ננעלות וממילא בר"ה גופא דבעינן דלת מכאן ודלת מכאן ושיהיו ננעלות ל"ד ננעלות אלא ראויין לנעול דהא לא שאני לן בין ר"ה גופא למבואות המפולשין לר"ה אליבא דב"ה אלא דבמבואות סגי בדלת אחד ובר"ה בעי ב' דלתות אבל לענין ננעלות אין לחלק ביניהם וכיון דבמבואות סגי בראויין לנעול ה"נ בר"ה וכיון דהכי הוא לחנניא אליבא דב"ה ה"נ לדידן בר"ה גופיה סגי בראוין לינעל דבהא לא פליג ת"ק אדחנניא וה' המגיד כתב שהרמב"ם סובר שזו הסוגיא שאמרו לחנניא אליבא דב"ה וכו' היה משום דנ"מ לדידן בהכשר ר"ה וכו' פי' דלדידן דקי"ל כדאמר רב דהלכה כת"ק לא נפקא לן מידי מהך סוגיא דנאמר לחנניא אליבא דב"ה אבל לפע"ד נראה עיקר כדפרישית. ועוד הביא ה' המגיד ראי' לדעת הרמב"ם משערי נהרדעא שהיו סתומים עפר וא"ל ר"נ פנו העפר כדי שיהו ראויין לנעול ושערי ר"ה גמורה היו עכ"ל וזו ראיה ברורה: