ברטנורא על משנה ערכין ח:ד

1מחרים אדם מצאנו. מקצת צאנו. אומר הרי הן חרם ונותנן לכהן:

2ואם החרים את כולן. שלא שייר לעצמו כלום:

3אינן מוחרמין. דאמר קרא (ויקרא כ״ז:כ״ח) מכל אשר לו מאדם ומשדה אחוזתו. מכל אשר לו, אלו מטלטלין, ולא כל מטלטלין. מאדם, אלו עבדיו ושפחותיו כנענים, ולא כולן. ומשדה אחוזתו, ולא כולה. ואין הלכה כר׳ אלעזר בן עזריה, אלא לכתחילה לא יחרים את כולן, אבל אם החרים, מוחרמים:

4להיות חס על נכסיו. שלא יבזבזם להדיוט: