ברטנורא על משנה ערכין ט:ה

1כל שהוא לפנים מן החומה. כגון בתי הבדים שעושין בהן שמן ובתי מרחצאות ומגדלים ובורות שיחין ומערות. דכתיב אשר בעיר, לרבות כל שבתוך העיר. יכול שאני מרבה את השדות, תלמוד לומר הבית, פרט לשדות שאינן דומים כלל לבית:

2רמ״א אף השדות. לאו שדות ממש קאמר ר״מ, דהא בית כתיב, ושדות לא דמו לבית. אלא קרקע של סלעים ומצולה שאינן ראויין לזריעה ועשויין לבנין הבית. מקום סלעים, ליטול משם אבנים לבנין. ומצולה, ליטול משם חול לבנין. ואין הלכה כר״מ:

3אינו כבתי ערי חומה. להיות נחלט בסוף שנה:

4וכותל החיצון הוא חומתו. ונידון כבתי ערי חומה. והלכה כר׳ יהודה: