ברטנורא על משנה עבודה זרה ד:ו

1שהניחוה עובדיה. ואין דעתם לחזור:

2בשעת שלום מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם, בטלוה:

3בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך, וכשהמלך עובר שם מושיבים שם עבודה זרה והוא משתחוה לה. ובגמרא. מפרש, מפני שמניחין אותה, כלומר אינן מיוחדות להושיב שם ע״ז כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים, ופעמים שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם, הלכך לאו משמשי עבודה זרה חשיבי: