ברטנורא על משנה בבא קמא ב:א

1כיצד הרגל מועדת. כלומר, באיזה דבר הרגל מועדת. ומשני, לשבר בדרך הילוכה. בכך היא מועדת שמשברת כלים דרך הלוכה:

2הבהמה מועדת. רישא תנא אבות, רגל ממש, שדרסה ברגליה. וסיפא תנא תולדות, שבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר בגופה ובשערה ובשליף שעליה דרך הלוכה:

3היתה מבעטת. שינוי הוא זה, ותולדה דקרן, הלכך חצי נזק ותו לא:

4או שהיו צרורות מנתזין. אע״ג דלאו שינוי הוא אלא אורחיה הוא, אע״פ כן חצי נזק ותו לא, דהלכתא גמירא לה. וברשות הניזק קאמר, דברה״ר פטור, דצרורות תולדה דרגל נינהו לפטרם ברה״ר:

5ונפל על כלי אחר. ראשון נזקי רגל הן ומשלמת נזק שלם. והאחרון על ידי צרורות נשבר, הלכך חצי נזק:

6דליל קשור ברגלו. כל דבר הנקשר ברגל התרנגולת קרוי דליל. ואית דגרסי דלי:

7מהדס. מרקד. ואית דמפרשי, חופר ברגליו בארץ, כדרך התרנגולים:

8משלם חצי נזק. דדליל היינו צרורות, דבאותו דליל אדיינהו לצרורות על הכלים. והידוס נמי כגון שהתיז ואותן צרורות שברו הכלים: