ברטנורא על משנה בבא מציעא ב:ט

1איזו היא אבדה. שניכר בה שאין הבעלים יודעים שהיא שם:

2אין זו אבדה. ואינו חייב להחזיר, שמדעת הניחוה שם:

3רצה בין הכרמים. שמתקלקלים רגליה:

4השב תשיבם. התורה ריבתה השבות הרבה:

5לא יאמר לו תן לי סלע. שזה אומר לו אם עשית מלאכתך, היית מרבה טורח, עכשיו לפי מה שטרחת טול:

6כפועל בטל. כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה ולעשות במלאכה קלה כזו:

7אם יש שם בית דין. אם אינו רוצה ליבטל ממלאכתו. ששכרה מרובה, מה יעשה. אם יש שם שלשה בני אדם מתנה בפניהם ואומר ראו שאני משתכר כך וכך. ואי אפשי ליבטל ליטול שכר מועט, אם תאמרו שאטול שכרי משלם. אטפל בהשבת אבדה זו:

8שלו קודם. ומניח את האבדה: