ברטנורא על משנה בבא מציעא ד:ח

1האוכל תרומה. גדולה. זר שאכל תרומה גדולה בשוגג:

2ותרומת מעשר. מעשר מן המעשר:

3ותרומת מעשר של דמאי. הלוקח תבואה מעם הארץ, צריך להפריש תרומת מעשר, אבל לא תרומה גדולה, שהיו הכל זהירים בה:

4והחלה והבכורים. כל הני חמשה חד נינהו, דכולהו איקרו תרומה, ומשם אחד הם באין:

5נטע רבעי. גמר קודש קודש ממעשר שני דמוסיף חומש. ותרווייהו נמי חד חשיב להו, דמחד קרא נפקי כיון דממעשר יליף:

6ומעשר שני שלו. דוקא. מוסיף חומש, דאיש ממעשרו כתיב:

7הקדשו. ולא של אחרים, המקדיש כתיב:

8הנהנה. בשוגג, חייב קרבן מעילה וחומש: