ברטנורא על משנה ביצה ד:ז

1אין מוציאין את האור. משום דמוליד ודמי למלאכה, שבורא האש הזה ביו״ט:

2מן העפר. יש קרקע כשחופרין אותה מוציאה אור ממקום מחפורת שלה:

3ולא מן המים. נותנים מים בכלי זכוכית לבנה ונותנו בחמה כשהשמש חם מאד והזכוכית מוציאה שלהבת, ומביאים נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת:

4רעפים. כלי חרס חלולים באמצען שמכסים בהן הגגות:

5אין מלבנין. באור:

6את הרעפים. דוקא ברעפים חדשים משום דמשוי ליה מנא בהיסק זה, שהן מתחסמין ומתחזקים על ידי האור:

7ועוד אמר ר״א. משום דתנא אחת לקולא גבי מוקצה והדר אמר אחריתי, קאמר ועוד:

8עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה, והזמנה מועלת לו:

9ערב שבת בשביעית. שאין מעשר נוהג בה ואין מחוסר אלא הזמנה. והוא הדין במעושר ובשאר שני השבוע. אלא אורחא דמלתא נקט, דסתם מוקצה לאו מעושר הוא, דגרוגרות וצמוקים הן סתם מוקצה ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכה:

10מכאן אני נוטל למחר. וסגי בהכי דיש ברירה:

11עד שירשום. בסימן, דאין ברירה. והלכה כחכמים: