ברטנורא על משנה בכורות ו:י

1יבלת פורו״ש בלע״ז. ואפילו היא בלובן שבעין, ויש בה שער, הרי זה מום:

2ושנפגם עצם ידו. שניכר המום. ולעיל איירי בשנשבר:

3ושנפסק עצמו שבפיו. שהשינים קבועות בו. ולמעלה מן החוטין קא מיירי. דאי חוטין גופייהו, דהיינו השינים עצמן שבאמצע הפה, הא תנן לעיל דאפילו נפגמו או נגממו הוי מום:

4עינו אחת גדולה. כשל עגל:

5ואחת קטנה. כשל אווז:

6במראה. שנראה לכל שזו גדולה מזו:

7אבל לא במדה. שאם אינו ניכר אלא במדה, אינו מום:

8ולא הודו לו חכמים. לרבי יהודה. והלכה כחכמים: