ברטנורא על משנה בכורות ז:ה

1דדיו שוכבים. גדולים עד שנראים שוכבים כדדי אשה:

2נכפה. נופל מחמת חולי:

3אפילו אחת לימים. שאינו נופל תדיר אלא פעם אחת לזמן מרובה:

4רוח קצרית. שרוחו קצרה מחמת [מרה] השחורה הגוברת עליו לפרקים ונשאר בלא הרגש:

5המאושכן. שכיס של ביצים שלו ארוך עד שמגיע לארכובה. בין שהוא נפוח מחמת רוח או מחמת ליחה:

6ובעל גבר. בעל אבר. שנתארך הגיד שלו ונעשה גדול עד שמגיע לארכבותיו:

7שנמרחו אשכיו. שנימוחו ביציו:

8שרוח באשכיו. וע״י כן ביציו נפוחים:

9שמראיו חשוכין. שהוא שחור. ואע״פ שאינו שחור ככושי. ולשון מרוח אשך, מראה חושך. ולאו בביצים משתעי קרא. ובעיקר הדין לא פליגי, שכל אחד מהם מודה במום שמונה חבירו דהוי מום. ולא נחלקו אלא בפירושו של מקרא, ומשמעות דורשין איכא בינייהו: