ברטנורא על משנה חלה א:ח

1עיסת כלבים. נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה:

2בזמן שהרועים אוכלים ממנה. שלא נתערב בה מורסן כל כך:

3חייבת בחלה. דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה:

4ומערבין בה. ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר:

5ומשתתפין בה. שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי:

6ומברכין עליה. ברכת המוציא:

7ומזמנין עליה. שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן:

8ונאפית ביום טוב. משום חלק רועים:

9ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה:

10אינה חייבת בחלה. דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה:

11מטמאה טומאת אוכלין. כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב: