ברטנורא על משנה חלה ב:ה

1אינה חלה. דראשית עריסותיכם כתיב:

2וגזל ביד כהן. וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:

3העיסה עצמה. שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:

4והקמח. שבא ליד כהן בתורת חלה:

5אם יש בו כשעור. חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:

6ואסורה לזרים. כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:

7וקפשה זקן זר. חטפה זקן זר ואכלה:

8קלקל לעצמו. דאכלה ואיענש:

9ותיקן לאחרים. שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל: