ברטנורא על משנה חולין י:ד

1מן הפרק של ארכובה. הנמכרת עם הראש:

2עד כף של יד. עצם רחב של כתף שקורין אספלדו״ן. והן שני עצמות, העצם האמצעי דהיינו מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד מקום שכנגדו בגמל ניכר, והעצם העליון המחובר לגוף. והזרוע הימיני בלבד הוא שנותנים לכהן, דכתיב (דברים י״ח:ג׳) ונתן לכהן הזרוע, המיומן שבזרוע:

3והוא של נזיר. כלומר, וכן זרוע בשלה האמור בנזיר, כך ניטלת:

4וכנגדו ברגל שוק. האמור בשלמים נמי הוי שני עצמות מן הפרק של ארכובה עד בוקא דאטמא דהיינו כל הירך:

5סובך של רגל. היינו פרק שבין הקולית ועצם האמצעי. ואין הלכה כר׳ יהודה:

6הפרק של לחי. אצל הצדעים. וחותך כלפי מטה:

7עד פיקה של גרגרת. עד שיפוי כובע שהיא פקעיתה ופתחה של קנה, דהיינו לחיים התחתונות עם הלשון. פירוש אחר, פיקה של גרגרת טבעת הגדולה של קנה שעשויה עגולה כפיקה. ופיקה היא עגולה ככדור ובתוכה נקב שתוחבות הנשים בפלך להכבידו כשטוות בו: