ברטנורא על משנה חולין יב:ב

1עוף טמא פטור מלשלח. דכתיב קן צפור, עוף משמע בין טהור בין טמא, צפור טהור ולא טמא:

2עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור. אע״ג דמינא דאפרוחים בר שלוח הוא, פטור. דקן צפור בעינן, שתהא האם המקננת טהורה:

3ועוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא פטור. דאמר קרא ואת הבנים תקח לך, לך ולא לכלביך:

4קורא. בערבי קורין לו שונא״ר, ובלע״ז פרדי״ז. ודרכו שהזכר רובץ על הביצים כמו הנקבה. הלכך ר׳ אליעזר מחייב לשלח הזכר. אבל בשאר עופות מודה ר״א שזכר פטור, דאם אמר רחמנא, ולא אב. ואין הלכה כר״א: