ברטנורא על משנה חולין ב:ט

1אין שוחטין לתוך ימים. שלא יאמרו לשרו של ים הוא שוחט:

2ולא לתוך הכלים. שלא יאמרו לזרוק דמה לעבודה זרה קא עביד:

3עוגה. גומא. לשון עוגיאות לגפנים במועד קטן [פ״א מ״א]:

4עוגה של מים. דוקא עכורים, אבל צלולין לא. שמא יאמרו לפרצוף פניו הנראה במים הוא שוחט:

5ובספינה. יכול לשחוט על גבי כלים והדם שותת ויורד לתוך הים. שהרואה אומר כדי שלא ללכלך הספינה הוא עושה:

6אין שוחטין לגומא כל עיקר. ואפילו בבית. וטעמא דגומא, מפני שהוא חק המינים:

7אבל עושה גומא. בגמרא מפרש דהכי קאמר, אין שוחטים לגומא כל עיקר. והרוצה לנקר חצרו כיצד הוא עושה, עושה מקום חוץ לגומא ושוחט והדם שותת ויורד לגומא:

8יחקה את המינים. יחזיק ידיהן בחקותיהם. יחקה לשון חק: