ברטנורא על משנה חולין ט:ד

1עור שיש עליו כזית בשר. במקום אחד:

2הנוגע בציב היוצא ממנו. רצועה ותלתול היוצא מאותו בשר ותלוי ודבוק במקצת. ובאותו ציב ליכא כזית אבל מעורה הוא לכזית:

3ובשערה. שבעור כנגד אותו בשר:

4טמא. דשערה הוי שומר:

5מטמא במשא. שהרי נשא כזית נבילה:

6ולא במגע. דאי אפשר ליגע ביחד, ושתי נגיעות אינן מצטרפות:

7לא במגע ולא במשא. כדמפרש טעמא בסיפא שהעור מבטלן:

8ומודה ר״ע. דאע״ג דלא הוי כזית מעורה במקום אחד, בכהאי גוונא כגון שתחב שני חצאי זיתים בקיסם, כלומר עץ דק, והסיטן, שהוא טמא. והלכה כר״ע: