ברטנורא על משנה עדיות ח:ג

1אלמנת עיסה. משפחה אחת שנתערב בה ספק חלל, כל אחד מבני המשפחה ספק אם הוא אותו ספק שנתערב בהן אם לאו. ואשה שנישאת לאחד מבני אותה משפחה ומת בעלה, היא קרויה אלמנת עיסה, שכמו שהעיסה נלושה ומעורבת, כך זאת האשה מעורבת מספיקות. ספק אם בעלה הוא אותו ספק חלל, ואפילו אם הוא אותו ספק חלל שמא אינו חלל לפי האמת. ור׳ יהושע מכשיר. אותה לכהונה, שיש כאן ספק ספיקא ולקולא. ורבן גמליאל סבר אע״ג דבעלמא ספק ספיקא לקולא, הכא שאני, דמעלה עשו ביוחסין:

2שהעיסה כשרה לטמא ולטהר. כלומר שהמשפחה שנתערב בה ספק חלל הרי היא בחזקת כשרות כשאר המשפחות המיוחסות, וכמו ששאר המשפחות אומרות זו טמאה ומתרחקים ממנה וזו טהורה ומקרבים אותה, כך משפחה זו שנטמע בה ספק חלל, אין יכולים לומר הואיל ונטמא בה ספק אין צריכים יותר לבדוק כשנושאים נשים איזו נטמאה ואיזו טהורה, כדי לרחק הטמאה ולקרב הטהורה:

3קבלנו עדותכם. נאמנים אתם בעינינו ומאמינים אנו שכך שמעתם:

4שלא להושיב ב״ד על כך. להתיר אלמנת עיסה לכתחלה:

5הכהנים שומעים לכם לרחק. אם תאמרו אסורה:

6אבל לא לקרב. אם תאמרו מותרת. ופסק הלכה, שאלמנת עיסה אסורה להנשא לכהונה לכתחלה, ואם נישאת לא תצא: