ברטנורא על משנה גיטין א:ו

1רצה לחזור בשניהן. קודם שיגיע ליד האשה והעבד:

2יחזור. ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן:

3וחכמים אומרים בגטי נשים. יכול לחזור:

4אבל לא בשחרורי עבדים. והלכה כחכמים:

5שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי. הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:

6מפני שהוא קנינו. כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע״פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד:

7לא יתנו לאחר מיתה. דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה:

8יתנו לאחר מיתה. ואע״ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו: