ברטנורא על משנה גיטין ט:ד

1כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, כתב ידו כמאה עדים דמי. ולר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, הואיל וכתב ידו הוא, וכתב ונתן קרינן ביה, ואע״ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתאש וחכמים פסלוהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר:

2ואין בו זמן. דזמן תקנתא דרבנן הוא. אי משום פירות, אי משום שמא יחפה על בת אחותו, כדאמרינן בפרק שני:

3ואין בו אלא עד אחד. איכא למ״ד אכתב ידו קאי, ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד, הולד כשר. והכא אשמעינן דאפילו יש בו עד אחד לכתחלה לא. ואיכא למ״ד אכתב סופר קאי, ואפ״ה הולו. כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני:

4תקון העולם. שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה. והלכה כרבי אלעזר: