ברטנורא על משנה הוריות ב:ב

1מתכפר לו בפני עצמו. חייב להביא פר בפני עצמו:

2הורה עם הצבור. שהיה הוא אחד מן הסנהדרין ששגגו בהוראה:

3מתכפר לו עם הצבור. בפר העלם דבר של צבור, ואינו צריך קרבן אחר. דסלקא דעתך אמינא כי היכי דביוה״כ אין מתכפר עם הצבור, דהא כתיב (ויקרא ט״ז:י״א) ושחט את פר החטאת אשר לו, הכא נמי יהיה צריך קרבן בפני עצמו, קמשמע לן דלא. ונפקא לן מקרא דכתיב (שם ד׳) על חטאתו אשר חטא, בחטא המיוחד לו מביא קרבן בפני עצמו, ובחטא שאינו מיוחד לו אינו מביא קרבן בפני עצמו:

4שאין בית דין חייבים. כלומר, דין הוא שהמשיח מתכפר עם הצבור, שהרי אין בית דין חייבין וכו׳ וכן המשיח, אלמא הושוה המשיח לבית דין בכל עניניו, א״כ כשהורה עם הצבור דין הוא שיהיה שוה לצבור ויתכפר עם הצבור:

5ולא בעבודה זרה עד שיורו לבטל מקצת. לפי שנאמר בשאר מצות (ויקרא ד׳:י״ג) ונעלם דבר מעיני הקהל, ונאמר בעבודה זרה (במדבר ט״ו:כ״ד) והיה אם מעיני העדה וגו׳, מה בשאר מצות ונעלם דבר ולא כל הגוך, אף בעבודה זרה דבר ולא כל הגוף: