ברטנורא על משנה כלים יז:טו

1העושה כלי קבול מכל מקום. ואפילו לא עשאו ראוי לקבל אלא משהו:

2משכב ומושב מכל מקום. לישיבה מועטת. כגון שהיה נשען, או נתלה בו:

3מעור המצה. דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ:

4ומן הנייר. העשוי מעשבים:

5שיש להן מעשה. כיון שחקקום:

6ואין להם מחשבה. אם חשבו למוד בהן עפר כמות שהן חקוקים מאליהן ולא עשו בהן מלאכה, אין מחשבתן מביאתן לידי טומאה: