ברטנורא על משנה כלים יז:ד

1הרמונים שאמרו. הא דתנן בריש פרקין כל כלי בעלי בתים שיעורן ברמונים, כשיהיו שלשה רמונים אחוזים זה בזה ויצא האחד דרך הנקב, זהו שיעור של מוציא רמון:

2כדי שיטול ויהלך. שמתוך נענוע של נטילה והילוך ממהר הרמון לצאת דרך הנקב:

3ובקופה כדי שיפשיל לאחוריו. שמתוך הפשלה לאחוריו הוא ממהר לצאת:

4שאינן יכולים לקבל רמונים. שהן קטנים:

5כגון הרובע. רובע הקב:

6שיעורן ברובן. כיון דנפחת רובו, טהור:

7נפרצו. נפחתו וחסרו:

8נגממו. בשפתותיהן:

9שיעורן במה שהן. אם נשאר בהן כדי לקבל כל שהוא, טמאין. והלכה כר׳ שמעון: