ברטנורא על משנה כלים יט:ג

1המיזרן. כמין אזור או אבנט של אריג שכורכים אותו סביב המטה כדי לחבר פרקיה. ופעמים שהוא גדול הרבה ונגרר ויוצא חוץ מן המטה:

2היוצא מן המטה. והמטה טמאה מדרס:

3כל שהוא. אפילו יוצא כמה אמות חוץ למטה, הכל טמא:

4ר׳ יוסי אומר עד עשרה טפחים. טמא בטומאת המטה. מעשרה ולמעלה טהור. והלכה כר׳ יוסי:

5שיירי מיזרן. מיזרן שבלה ונקרע, כמה ישתייר ממנו ויהיה טמא:

6שבעה טפחים. דבציר מהכי לא חזי למידי ולא חשיב כלי:

7חבק. יש מפרשים, בגד עב וקשה שמשימים על החמור כשבא מן הדרך והוא מזיע, כדי שלא יצטנן לאחר שמסירין ממנו האוכף. ויש מפרשים, שמשימים אותו על משאוי החמור כדי שלא יפסד אם ירדו עליו גשמים: