ברטנורא על משנה כלים כב:י

1האסלא. בית מושב של ברזל מכוסה עור, ויושבים עליו בבית הכסא:

2פירשה. העור מן הברזל:

3העור טמא מדרס. דעור בפני עצמו חזי לישיבה, והברזל בלא עור לא חזי לישיבה, וחזי לשאר תשמישים:

4טרסקל. סל קטן עשוי מערבה קלופה, ואוכלים עליו לחם:

5והטרסקל טהור מכלום. דמפני קטנו לא חזי לישיבה. ולא לשאר תשמישין, שאין לו דפנות:

6ספסלים שבמרחץ. של שיש הן:

7ששתי רגליו של עץ, טמא. אם ישב הזב עליו טמאין הרגלים של עץ משום מושב. אבל הספסל עצמו טהור, דכלי אבנים אין להם טומאה כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:

8ואחת של אבן טהור. דהוי כאילו הספסל כולו מאבן:

9ששיגמן. שפסלן ותקנן ברהיטני:

10שיהו המים הולכים תחתיהן. ולאו לישיבה עבידי, אבל בני אדם יושבים שם כדי שלא יטנפו ממי המרחצאות היוצאים. והלכה כחכמים:

11קנקילין. כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כדי לעשן הבגדים שעליו:

12שיש בה בית קבלת כסות. שיש לה בית קיבול לקבל הבגדים שעליה:

13ככוורת. מפולשת משני צדדים: