ברטנורא על משנה כלים כט:ו

1של צמרים. מוכרי צמר. וטעמא דהנך שיעורן בטפחיים, מפני שתופס בהן בשתי ידיו. והיינו נמי טעמא דכל הנך ידות דלקמן ששיעורן בטפחיים. וכל אותן ששיעורן טפח, לפי שדרכו לאחוז בהן בידו אחת:

2מקור. קורנס חד שמנקרים בו הרחים. ועל שם שמנקרים בו קרוי מקור:

3יד המעצד של לגיונות. גרסינן. והוא כלי מכלי הרוצחים, ראשו עגול, ונושאים אותו אנשי החיל במלחמה. ובערבי קורים לו טבריזי״ן:

4של זהבים. המכים על זהב לעשות טסין דקין:

5ושל חרשים. של ברזל: