ברטנורא על משנה כריתות ד:א

1ספק אכל חלב ספק לא אכל. והיכי דמי, כגון חלב ושומן לפניו ואכל את אחד מהן, כדתני בסיפא. ופרושי קמפרש, ספק אכל חלב ספק לא אכל כיצד, כגון שהיה חלב ושומן לפניו ויש כאן איסור קבוע אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת, ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה, פטור, דלא איקבע איסורא:

2ואפילו אכל. ודאי חלב, ספק יש בו כזית. וכגון שבשעה שאכלו סבור שומן הוא ואח״כ נודע לו שהוא חלב, וספק יש בו כזית ספק אין בו:

3אכל את אחד מהן. וכסבור שומן הוא, ואחר כך נודע שהאחד היה חלב, וזה אינו יודע איזו אכל, מביא אשם תלוי. אבל אם בשעת אכילה היתה לו ספק והזיד ואכלה מספק, הוי מזיד ופטור:

4שגג באחת מהן. כסבור זו אשתו, ואחר כך נתספק איזו מהן היתה, מביא אשם תלוי: