ברטנורא על משנה קידושין א:י

1כל העושה מצוה אחת. יתירה על זכיותיו, כדי שיהיו זכיותיו מרובין מעונותיו:

2מטיבין לו ומאריכין את ימיו. לעולם הבא:

3ונוחל את הארץ. ארץ החיים:

4וכל שאינו עושה מצוה אחת. שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו, ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב, אלא נשארו עונותיו מרובין:

5ולא בדרך ארץ. שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:

6אינו מן הישוב. אינו מועיל לישובו של עולם. והוי מושבו מושב לצים, ופסול לעדות: