ברטנורא על משנה מעשרות ה:ח

1שום בעל בכי. שום חריף שהאוכלו בוכה ועיניו זולגות דמעות. ול״נ שום הגדל בהר הלבנון, שכן בערבי קורין ללבנון בע״ל:

2רכפא. שם מקום:

3גריסין הקילקין. גריסין של פול הבאים מן הקלקי, שם מקום, והן מרובעות כדתנן בנגעים כגריס הקלקי המרובע:

4ועדשים המצריות. ראשן אחד חד, והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות:

5אף הקורקס. בערבי קלקא״ס, והוא מין ממיני הכרוב:

6הקוטנים. ממיני העדשים. והלכה כסתם משנה:

7ונלקחים מכל אדם. אף מן החשודים למכור פירות שביעית:

8זרע הלוף העליון. אני שמעתי הלוף השוטה. אבל זרע הלוף הפקח חייב. ורמב״ם פי׳ שהמשנה מסורסת זרע העליון של לוף. ולוף הוא ממיני הבצלים:

9שאע״פ שאביהן תרומה. אע״פ שאחד מכל אלו זרעוני גינה שאינם נאכלים הן תרומה. וזרען, הרי הגדולים נאכלין. ולא אמרינן גדולי תרומה תרומה אלא כשהזרע הזרוע הוא מדברים הראויין לאכילה:

10שאביהן. הזרע. שהוא אב למה שגדל ממנו: