ברטנורא על משנה מכשירין ד:ב

1אפילו אב הטומאה. אפילו היה האדם הזה אב הטומאה ונטמאו המשקין שירדו עליו, ואנן אמרינן לעיל דמשקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון, אפילו הכי אינן מכשירין, כיון שירידת הגשמים עליו היתה שלא לרצון:

2ואם ניער. כמו המנער טליתו [שבת קמ״ז]. שניער גופו להסיר הגשמים מעליו:

3בכי יותן. המים הנופלים ממנו מכשירין הן:

4להקר. לקרר עצמו:

5או לידוח. לרחוץ גופו, כגון שהיה מלוכלך בטיט או בצואה:

6בטמא. אם היה האדם טמא:

7טמאים. המים. ואם נפלו על הפירות, הכשירום וטמאום כאחת:

8ובטהור בכי יותן. ומכשירין: