ברטנורא על משנה מכשירין ו:ז

1ואלו לא מטמאים. אפילו יצאו מן הטמא, כגון מן הזב וכיוצא בו. דכתיב בזובו טמא הוא, הוא טמא ואין זיעה וליחה סרוחה ורעי שלו טמאים:

2והליחה סרוחה. היוצאת מן המורסה. והוא הדין ברוקק ליחה סרוחה:

3והראי. צואה. כמו והרעי:

4ודם היוצא עמהם. עם הליחה והרעי:

5ומשקה בן שמונה. כל משקה שיצא מנפל שנולד בן שמונה חדשים, כגון דמו ורוקו ומימי רגליו. לפי שבן שמונה חי הרי הוא כאבן:

6חוץ מדמו. שמטמא כדם של בן קיימא. ואין הלכה כר׳ יוסי:

7אע״פ שיוצאין נקיים. שמוציא אותן דרך בית הרעי צלולים כמו שהיו כששתאן, אפילו הכי אין מכשירין, הואיל ויצאו דרך בית הרעי:

8ר׳ אלעזר מטמא באלו. דמשקין הן חשובין, ומטמאין ומכשירין. ואין הלכה כר׳ אלעזר:

9חלב הזכר טהור. דלא חשיב משקה. וכן הלכה: