ברטנורא על משנה מגילה ג:ג

1ואין מפשילין. גודלים ופותלים. וה״ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ״נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:

2קפנדריא. לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:

3מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש: