ברטנורא על משנה מעילה ד:ד

1שני שמות. שני לאוין חלוקין:

2כקל שבשניהם. כלומר, דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל, כגון שיצטרף פחות מכעדשה דשרץ להשלים כזית דנבילה, וכל שכן דלא מצטרף לשיעור חמור. וכן חצי זית של מת אין מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב:

3האוכל שנטמא באב. זהו ולד ראשון:

4ושנטמא בולד. הטומאה. זהו ולד שני:

5מצטרפין זה עם זה. לכביצה, שהיא שיעור טומאת אוכלין:

6לטמא כקל שבשניהם. לעשות שלישי כדרך השני לעשות שלישי, והיינו כקל שבשניהם. אבל אין מצטרפין להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני, דא״כ היה כחמור שבשניהם: