ברטנורא על משנה נזיר ו:א

1שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה. דכתיב (במדבר ו׳:ו׳) על כל נפשות מת לא יבא:

2התגלחת. דכתיב (שם) תער לא יעבור על ראשו:

3והיוצא מן הגפן. דכתיב (שם) וענבים לחים ויבשים לא יאכל:

4כל היוצא מן הגפן. כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:

5ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. וה״ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:

6משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין. אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית:

7אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. דס״ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרך לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר״ע: